סיכום כנס "בינינו לבינה" – אוניברסיטת רייכמן 2026
איזה אירוע מרתק! בתור מי שישב בקהל וספג כל רגע, החלטתי לרכז עבורכם, יוצרי התוכן, את כל התובנות המרכזיות מהכנס שעסק במפגש הדרמטי שבין אנושיות לבינה מלאכותית בתקשורת. הנה סיכום מקיף של כל המושבים וההרצאות לפי סדר הופעתם:

קבלת הפנים שחיכתה לי
האירוע התקיים במרכז דניאל חוסידמן לכנסים שבאוניברסיטת רייכמן. כשנכנסתי לבניין, חיכתה בעמדת הקבלה נציגה אדיבה שהיו לה צמידים בשני צבעים שונים. היא הושיטה לי אחד מהם, וכששאלתי אותה למה דווקא הצבע הזה, היא ענתה בפשטות: "כי אתה מהתעשייה". גם אם זה היה חירטוט – וואלה, ה"אני מהתעשייה" הזה לגמרי קנה אותי.
משם נכנסתי לישר לאולם, שהיה כבר די מלא מבחינת נוכחות. אמנם מבחינת סדרי גודל פיזיים ישנם בארץ מבני כנסים אקדמיים גדולים בהרבה, כמו למשל אודיטוריום סמולרש באוניברסיטת תל אביב, אך החשיבה על הפרטים הקטנים כאן פשוט מצוינת. המושבים הנוחים, האקוסטיקה, והעובדה שכל כיסא באולם מאובזר בשקע חשמל ייעודי – אלו בדיוק האלמנטים שהופכים את השהות באולם לנעימה. מאז הביקור האחרון שלי ב-Yes Planet בקניון איילון לא התרשמתי ככה מאולם.
האירוע נפתח עם נאומים קצרים ורשמיים של הנהלת רייכמן, סגל ההוראה ונציגות הסטודנטים. באופן טבעי לאירוע שעוסק כולו בחזית הטכנולוגיה, דברי הפתיחה תובלו גם בהתייחסויות ובסמי-בדיחות ברוח התקופה. מספר דוברים שיתפו בחיוך כיצד ניסו להיעזר ב-ChatGPT ובכלי בינה מלאכותית אחרים לצורך כתיבת נאומיהם או כדי לנסות לנחש כיצד ייראה העתיד. התייחסויות אלו התקבלו כמובן בהבנה מלאה; הרי ברור לחלוטין שבכנס המוקדש כולו לעולמות ה-AI, אנקדוטות מסוג זה הן חלק בלתי נפרד מהשיח, ומגמה זו כנראה תמשיך ללוות את התעשייה עוד זמן רב.
שיחה בשניים: AI, גיאופוליטיקה ועתיד התקשורת
החלק המקצועי של הכנס יצא לדרך בשיחה בין פרופ' קרין נהון, מהחוקרות הבולטות בישראל בתחומי מדיניות המידע והפוליטיקה של הדיגיטל, לבין מוריציו מולינרי, עיתונאי איטלקי מוערך שמביא עמו ניסיון עיתונאי בינלאומי עשיר. האירוע נפתח בסרטון אנימציה קצר שהציג את שניהם – תוצר מובהק של בינה מלאכותית – ומיד לאחריו עבר הדיון למתכונת של שיחה חיה, כשנהון על הבמה ומולינרי מצטרף מרחוק. השימוש בתרגום סימולטני בזמן אמת על גבי המסך הפך את השיחה לטבעית וזורמת, פתרון טכני שמאפשר לנהל דיון בינלאומי ללא מחסומי שפה.
הדיון המשותף נגע בשאלות הליבה של התקופה: האופן שבו ה-AI משנה את חוקי המשחק בפוליטיקה העולמית ובתקשורת. הם הדגישו כי בינה מלאכותית אינה רק עוד כלי טכנולוגי, אלא גורם שמעצב מחדש את התשתית של המציאות שלנו. מולינרי, שמכיר היטב את נקודות התורפה של הדמוקרטיות המערביות מול מניפולציות דיגיטליות, הצביע על כך שהחזית הדיגיטלית היא כבר מזמן לא "וירטואלית" אלא זירת לחימה של ממש שבה מדינות אוטוקרטיות משתקות תהליכים דמוקרטיים מבפנים. בהקשר הזה, עלתה הטענה שחברות ה-AI תלויות בעיתונות איכותית כדי להבטיח אתיקה בתוכן – שכן ללא יד מכוונת של עורכים אנושיים, האלגוריתמים מייצרים מה שהוא כינה כ"פרנקנשטיין" של מידע שקשה להשתלט עליו.
מעבר לתוכן הדיון, היה מרתק להקשיב למולינרי, עיתונאי וסופר בעל שם עולמי שכיהן כעורך הראשי של היומון האיטלקי לה רפובליקה (La Repubblica) וככתב בכיר ב-לה סטמפה (La Stampa). הוא הביא עמו פרספקטיבה של מי שמכיר את המדיה המסורתית לעומק, יחד עם קול מפוכח ופרו-ישראלי שמהווה חיזוק משמעותי לשיח האקדמי והתקשורתי כאן. בסופו של דבר, הפורמט ההיברידי עבד כאן לא רק בזכות הטכנולוגיה, אלא בעיקר בזכות הפרסונה של מולינרי והכימיה שלו עם קארין נהון – שילוב שהפך את השיחה למרתקת.
סטוריטלינג והוליווד: האריזה שמאחורי ה-AI
בהמשך הכנס עלה גיא מלמד מהסטודיו EYEMIX. ההרצאה התנהלה באווירה של TED, כשהוא מציג את השינויים בשוק התוכן דרך הפריזמה של הוזלת עלויות ההפקה. כמי שחי את התעשייה הזו בארה"ב, מלמד היטיב לחבר בין יצירת תוכן לבין הפן העסקי והפרקטי שלה. להלן עיקרי הדברים מתוך הרצאתו:
- שחרור היצירתיות: ה-AI לא נועד להחליף את היוצר, אלא לשחרר אותו מהמגבלות התקציביות שאפיינו את ההפקה המסורתית.
- שינוי במודל העסקי: כלכלת התוכן עוברת מהפכה שבה מותגים מדלגים על משרדי הפרסום המסורתיים ובוחרים לייצר תוכן איכותי באופן עצמאי.
- הנשמה האנושית: גם בעולם של אלגוריתמים, היתרון התחרותי נשאר הלב והאומץ של היוצר האנושי, שבלעדיהם התוכן נשאר חסר נשמה.
לסיכום, זו הייתה הרצאה מהנה וארוזה היטב, שמציבה רף לאיך צריכות להתקיים הרצאות מסוג זה בישראל – כי הכלים הללו זמינים גם אצלנו, וכישרון בהחלט לא חסר פה.
המילה האחרונה של יצירה ב-AI
מיד לאחר מכן עלו לבמה אביתר יצחק ועמיחי שקל, שמות מוכרים בסצנת משפיעני ה-AI המקומית. בפרק זמן קצר מאוד, השניים עברו על מגוון רחב של נושאים, והצליחו להסביר אותם בצורה פשוטה, יפה וברורה גם למי שלא שוחה בתחום.
בין היתר, דיברו על מה שקורה כיום בשטח: המעבר משימוש בצ'אטים רגילים לעבודה עם סוכנים אוטומטיים (Agents) שיודעים לעבוד לבד ולייצר קוד, תמונות, וידאו ותסריטים בלחיצת כפתור. משם, עברו להסביר שהפיד שלנו הולך להיות מוצף בדמויות וירטואליות המיוצרות על ידי מחשב, ולכן הדרך היחידה של יוצרים אנושיים לבלוט היא להראות את חיי היום-יום ולשמור על אותנטיות שאי אפשר לזייף. לסיום, הם הסבירו שעבור אנשי מקצוע ה-AI מהווה מכפיל כוח משמעותי, וציינו כי מי שמעוניין להתעדכן בכל החידושים בתחום יכול לעשות זאת דרך יוצרי תוכן המתמחים ב-AI.
כשה-AI נכנס לפיד: משפיעניות רשת ואותנטיות
המושב הבא התנהל כשיחה בין נטלי זוהר על תקן המראיינת לבין אשלי וקסמן בקשי, וזה היה פשוט עונג צרוף להאזין לה. כל מה שיצא לה מהפה פשוט קלע בול לאיך שאני תופס את עולמם של יוצרי התוכן כאנשי מקצוע. זה בדיוק הקול שכדאי וצריך לתת לו במה בכנס שעוסק ב-AI כדי להבין את הייחודיות והרלוונטיות של יוצרי תוכן.
הדיון נסב סביב ההתמודדות עם תוכן מזויף והמקום של האותנטיות בעידן החדש. אשלי שרטטה היטב את הקו הברור שבין יצירת תוכן אמיתית לבין מה שהופך לייצור תעשייתי. היא שיתפה שכיוצרת ותיקה, היא עדיין מעדיפה את תהליך העריכה המסורתי, פשוט כי הכלים האוטומטיים לא מצליחים לשחזר את הקול הייחודי שלה. במקביל, היא הציפה את הסכנה המוסרית והאחריות של יוצרים – במיוחד בכל מה שקשור ליצירת מודלי יופי לא מציאותיים באמצעות AI, שעלולים לפגוע בנערות צעירות שצורכות את התוכן.
היא לא עשתה הנחות גם לפן המסחרי, כשהצביעה על כך שמותגים שמייצרים משפיעניות וירטואליות (כמו זו של סופר-פארם, למשל) עלולים למצוא את עצמם מאבדים אמינות מהר מאוד כשמדובר במוצרים שדורשים אמון אמיתי מהקהל. התשובות שלה לאורך כל הפאנל היו בוגרות, אחראיות ומבוססות על אג'נדה כנה. ניכר שהערכים האלו הם גם מה שמוביל אותה בעבודת ההסברה המשמעותית שהיא עושה ברשת בשנים האחרונות – הכל קורה בלי לנסות לדחוף שום דבר בכוח ובלי לנסות למצוא חן, אלא מתוך אמונה אמיתית במה שהיא אומרת.
פאנל: AI ובחירות
משתתפים: ד"ר אסף וינר, ד"ר לימור זיו, ד"ר טל אלוביץ'.
נושא ההרצאה: איום הבינה המלאכותית על טוהר הבחירות והדמוקרטיה.
- הכלים מאפשרים פרסונליזציה עמוקה בה מודלים מתאימים מסרים ספציפיים לכל מצביע.
- הפלטפורמות הגדולות מתקשות לסנן תוכן פייק בשפות מקומיות כמו עברית וערבית.
- לצד האיומים, ה-AI מציע הזדמנויות למפלגות קטנות לייצר קמפיינים איכותיים בתקציב נמוך.
פאנל: יצירתיות ומקוריות מול ה-AI
הפאנל הבא עסק בשאלה שמעסיקה לא מעט יוצרים היום: האם ה-AI יחליף את התסריטאים, הפרסומאים ויוצרי הדוקו? בדיון לקחו חלק טל גביש, ליאת תימור, נדב בן סימון, גילי גאון ורוית בפמן. באופן אישי, נהניתי מאוד מהנוכחות של אנשי התאגיד ("כאן"), נדב בן סימון וגילי גאון, שהביאו לשולחן אמירות חדות ומעולות. הם ייצגו את הזווית של השידור הציבורי והיצירה הדוקומנטרית, והדגישו את החובה האתית לשקיפות מוחלטת – סימון ברור של כל שימוש ב-AI הוא קריטי כדי לשמור על האמת ההיסטורית ולא לאבד את אמון הצופים.
את זווית הפרסום ייצגה בכבוד רוית בפמן, מבעלי משרד הפרסום "קניבל מדיה", שהביאה את הקול הפרקטי של התעשייה. היא שיקפה היטב את ההשקעה האדירה והעבודה הקשה שכרוכה בניהול משרד פרסום שצריך לספק תוצרים איכותיים ולהצדיק את הריטיינר מול הלקוחות, גם בעידן שבו פתאום "הכל נראה קל". הנקודה החזקה שעלתה בהקשר הזה היא שאי אפשר באמת לעבוד על הקהל, ובמיוחד לא על דור ה-Z שמזהה תוכן AI מקילומטרים ופשוט לא קונה אותו אם הוא מרגיש אפילו קצת לא אותנטי.
ליאת תימור הביאה את הזווית האקדמית לפאנל, ודווקא משם הגיע אחד המסרים החזקים — שנגע ספציפית לעבודת התסריטאי. כתיבה היא לא רק טכניקה של חיבור מילים. יצירה אמיתית נובעת מתוך כאבים, צלקות וחוויות אנושיות. אלו עומקים שמכונה, משוכללת ככל שתהיה, פשוט לא מסוגלת להבין או לשחזר.
שיחה בשניים: יועצים משנים
משתתפים: נמרוד דואק, רונן צור.
נושא ההרצאה: איך AI פוגש את עולם ניהול המשברים והייעוץ הפוליטי.
- קמפיין שדרש פעם שעות של עבודה מול גרפיקאים נוצר כיום ב-10 דקות בלבד.
- היועץ האנושי נותר הכרחי כי ה-AI אינו מסוגל להבין את הפסיכולוגיה של ההתנהגות האנושית עד הסוף.
- קיימת סכנה מוסרית ומשפטית בשימוש בתמונות מזויפות שעלולות להטעות את הציבור הסביר.
הרצאת סיום: בין גיהנום לגן עדן
משתתף: דרור גלוברמן.
נושא ההרצאה: הדיסוננס הפסיכולוגי והחברתי שיוצרת המהפכה הטכנולוגית.
- ה-AI אינו דטרמיניסטי; אנחנו לא תמיד יודעים כיצד המכונה תגיב, מה שמייצר חוסר ודאות.
- המוח האנושי מתקשה להדביק את המהירות הטכנולוגית, מה שיוצר תחושת חוסר רלוונטיות.
- ה-AI הופך תוכן למוצר צריכה בסיסי (קומודיטי), ומהווה סכנה ליסודות הדמוקרטיה הליברלית.
פאנל: יחסי אדם בעולם ה-UX ו-UI
משתתפים: ד"ר נועם מורג, אדי דוידי, שרון אלר-בר, חזי טניאני.
נושא ההרצאה: השינויים בעבודת מעצבי חווית משתמש וניהול מוצרים.
- התעשייה עוברת ממודל של ביצוע משימות למודל של ניהול זמן והפעלת כלי AI.
- מעצבים יצטרכו לגרום למוצרים מבוססי AI להרגיש אנושיים, אמינים ואותנטיים.
- הממשק העתידי יתרחק ממסכים ויתמקד יותר בשיח קולי רספונסיבי ולפי דרישה.
שיחה בשניים: על הגבול בין האנושי למכונה
המושב הבא הפגיש את פרופ' ליאור זלמנסון וד"ר צילה חסין לשיחה שהתמקדה בעתיד החשיבה הביקורתית ובהשפעה הארגונית של ה-AI. השניים דנו במתח שנוצר בממשק שבין האדם לטכנולוגיה, והציפו את החשש הממשי שאנשים יתחילו להעביר את סמכות קבלת ההחלטות למכונה, מה שעלול להוביל לוויתור הדרגתי על החשיבה העצמאית והביקורתית שלהם. לעניינו, זה מה שלדעתי צריך וחשוב לקחת מההרצאה.
מזווית הניהול והעבודה בארגונים, הם תיארו את כלי ה-AI החדשים כטכנולוגיה "אנטי-ארגונית". הסיבה לכך היא שהמשתמשים מנהלים למעשה מערכת יחסים פרטית וסגורה מול הצ'אט, מבלי לשתף את הידע או את תהליכי העבודה עם שאר חברי הארגון. בנוסף, הם התייחסו לאתגר שניצב לפתחה של האקדמיה, שנדרשת לחשוב מחדש על דרכי הערכת ידע – במיוחד בעידן שבו סטודנטים יכולים להציג בכיתה או במטלות תשובות "מושלמות" שנוצרו ישירות מתוך מודלי שפה.
שיחה בשניים: 50 גוונים של פייק – AI ככלי להנדסת תודעה
משתתפים: ד"ר ארגה אטד ו-בר שם-אור.
השיחה בין ד"ר ארגה אטד לבר שם-אור הייתה אחת המרתקות בכנס, בעיקר כי היא הציפה את הצדדים האפלים של הטכנולוגיה בזמן מלחמה. שם-אור הוכיח שהוא פאנליסט מצוין, וסיפר כיצד רשתות קונספירציה מנצלות את המרחב הדיגיטלי, כך ששפייק ניוז הוא מזמן לא עניין של מקריות – הוא מנוהל כקמפיין מתוזמן וממוקד. הנתונים מוזרמים דרך קבוצות וואטסאפ וטלגרם סגורות, שמחלקות למפיצים הוראות פעולה מדויקות שנועדו להנדס את התודעה הציבורית שלנו. באמצעות AI, זה מתאפשר היום בעוצמות גבוהות לאין שיעור.
אם יש משהו שאנחנו כיוצרי תוכן צריכים לאמץ מהשיחה הזו, זו ההתנהלות המקצועית, שכוללת אימות עובדות וחשיבה ביקורתית. בעידן שבו מכונות הפייק מתוחכמות מאי פעם, אלו הם כלי העבודה הכי חשובים שלנו – לפני שמעלים פוסט או משתפים ידיעה, חובת ההוכחה והאחריות הן קודם כל עלינו.
שיחה בשניים: כיצד AI שינה את פעולת ההשפעה מול האויב
משתתפים: פרופ' מורן ירחי ואל"מ (במיל') אביחי אדרעי.
נושא השיחה: דוברות צה"ל בערבית ומלחמת התודעה בעידן הדיגיטלי.
היה מרשים במיוחד לראות על הבמה את אביחי אדרעי. זה לא נתפס שבנאדם שמחזיק בתפקיד בעל פרופיל כל כך גבוה ורגיש, הוא גם דמות כל כך מוכרת ברמה הבינלאומית, ועדיין מצליח להפגין הבנה כל כך עמוקה במדיה ובניו-מדיה. במקום לחשוב על המקצוע של "יוצר תוכן" או "משפיען" בהקשרים של מכירתיות יתר או שטויות שנועדו למשוך לייקים, אדרעי הוא דוגמה מעוררת השראה לאיך עושים את זה נכון. הוא מוכיח שגם בדוברות צבאית, הניו-מדיה היא זירת קרב מרכזית.
בדיון עלה כי אין תחליף לדמות אנושית מוכרת. הקהל הערבי צורך את התוכן של אדרעי מתוך הרגל והיכרות ארוכת שנים, מה שמוכיח שאמינות אישית היא נכס צאן ברזל, גם כשהצד השני צופה בו כדי לכעוס. מנגד, האויב משתמש ב-AI כדי לייצר מציאות מדומה שמטרתה להעלות את המורל הפנימי שלו, מה שמאלץ את הצד שלנו להיות יצירתי יותר בזירת ההסברה.
למרות הכל, אדרעי מראה שהטכנולוגיה היא רק כלי – את הלב והאמינות אי אפשר להחליף. עם זאת, ייתכן שבעתיד צה"ל ייעזר בדמויות וירטואליות (אווטארים) שיתווכו מסרים בשפות שונות, ובלבד שזה ייעשה בשקיפות מלאה. אם יש משהו שיוצרי תוכן צריכים ללמוד מהשיחה הזו, זה ששינוי תפיסתי עמוק לגבי המקצוע שלנו – מתפיסה של "מוכרנים" לאנשי אסטרטגיה – הוא המפתח להשפעה אמיתית.
שיחה בשלושה: איך משתמשים ב-AI כדי להשפיע על התודעה שלנו
משתתפים: משה בר (CEO חברת XPOZ), ערן פרחי וד"ר דניאל כהן.
נושא ההרצאה: כניסתם של בוטים ומודלי שפה לזירת המידע והשפעתם על התודעה הציבורית.
בשיחה המרתקת בין משה בר, ערן פרחי וד"ר דניאל כהן, עלה כי זירת המידע עוברת טרנספורמציה משמעותית. המעבר מצריכת מידע ברשתות חברתיות קלאסיות לעבודה מול מודלי שפה וצ'אטים, הופך את פעולת ההשפעה לפרסונלית, איכותית ומשכנעת הרבה יותר מבעבר. כתוצאה מכך, היכולת שלנו כמשתמשים להבחין בין מידע אותנטי לבין תוכן שנוצר על ידי מכונה הופכת למשימה כמעט בלתי אפשרית.
המשתתפים הדגישו כי הזירה כבר לא מוגדרת כמאבק של "אדם מול מכונה", אלא כקרב של "AI מול AI" – סוכנים וירטואליים שמשפיעים זה על זה במרחב הדיגיטלי ללא מגע יד אדם. התוצאה היא התפשטות של מידע סינתטי בקנה מידה עצום, שיוצר אפקט של "חזרתיות רעילה": הציבור נחשף לאותו נרטיב שוב ושוב מכיוונים שונים, מה שגורם לו בסופו של דבר להאמין לפייק ניוז רק מעצם העובדה שהוא מופיע בכל מקום.
שיחה בשניים: עיתונות דאטה וסיפורים
משתתפים: פרופ' צחי חייט (חוקר ומרצה בכיר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן) ו-אלינור צוקרמן (עיתונאית, עורכת ומגישה ב-N12 דיגיטל).
השיחה בין פרופ' צחי חייט לאלינור צוקרמן הציגה זווית מקצועית ואקדמית על עולם עיתונות הנתונים (Data Journalism). השניים דנו באתגר המרכזי של התחום: כיצד לוקחים טבלאות נתונים ואקסלים יבשים, ומנגישים אותם לציבור הרחב דרך סיפור רגשי ומעורר הזדהות. הם הסבירו שמצד אחד, מספרים וסטטיסטיקות נתפסים בעיני הציבור כעובדות מוצקות ואמינות, אך מצד שני, האופן שבו העיתונאי בוחר למסגר ולייצר מניפולציה ויזואלית על הנתונים הוא זה שקובע בסופו של דבר את הנרטיב שהקהל יקבל.
כדוגמה חיובית לשילוב נכון של נתונים, הם הציגו את פרויקט הארכיון הדיגיטלי המיוחד של N12 לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים. בפרויקט זה נאספו מעל 1,000 עדויות, יומנים וסיפורים אישיים של לוחמים, אשר קוטלגו ואורגנו כדאטה-בייס ענק שבו הגולשים יכלו לנווט. הנתונים האלו אפשרו לייצר תמונת פסיפס אנושית ומרגשת של דור שלם, מה שלא היה מתאפשר באף כתבת עומק מסורתית.
שיחה בשניים: זכויות יוצרים ומוזיקה
משתתפים: עו"ד ד"ר אייל ברוק ו-רון ביטון.
במושב הזה אירח עו"ד ד"ר אייל ברוק את הפזמונאי והמלחין רון ביטון, שסיפק תחזיות ותובנות מעניינות על סמך הרקע והניסיון האישי שלו בתעשייה. ביטון הסביר שהמוזיקאים היו הראשונים לחטוף מכלים כמו Suno, שמאיימים להפוך את תפקיד הנגן והיוצר למשהו טכני של "מהנדסי פרומפטים". הוא הציג את הדיסוננס לפיו למאזין הממוצע לא באמת אכפת אם השיר נכתב מתוך שברון לב אנושי או על ידי מכונה, כל עוד התוצאה מרגשת. בנושא זכויות היוצרים, ביטון טען בנחרצות שהזכויות על שירים שנוצרו ב-AI שייכות לחלוטין ליוצר האנושי שמפעיל את הכלי ומזין את הפרומפטים, ולא למכונה.
היה מעניין לשמוע את העמדה הנחרצת הזו של ביטון, ואפשר להבין אותו לחלוטין – מבחינתו הוא רואה את הדברים בצורה מאוד מסוימת, בעיקר כי הוא מתעסק ביצירה עצמה. עם זאת, הכנס הקודם שלקחתי בו חלק לאחרונה בנושא AI (שאותו הוביל גם כן אייל ברוק) הראה שיש כאן מורכבות גדולה יותר ודברים נוספים שצריך לקחת בחשבון. ובדיוק כאן מגיע הקרדיט המקצועי לברוק: באמצעות הבחירה להביא בכל פעם דמויות מובילות ואנשים שונים מתעשיית המוזיקה, הוא מצליח להראות את המורכבויות הללו בכל פעם מחדש ומתוך נקודות מבט מגוונות, מה שמעניק לקהל אינפוט מעשי ואותנטי שמשלים את התמונה המלאה.
הרצאה: הדוקו הנפתח
משתתף: איתי אשר.
נושא ההרצאה: יצירת דוקו לרשתות וכיצד משמרים אותנטיות.
- צריכת המידע השתנתה – אנשים דורשים לראות את המציאות ללא תיווך בסרטונים אותנטיים.
- סדרת הרשת "דוקותיים" זכתה להצלחה אדירה בדיוק בגלל הצורך הזה באמת ויזואלית חדה.
- ככל שה-AI יתקדם, כך יגבר הצמא של הקהל לתיעוד אמיתי ומציאותי.
הרצאה: הדוקו הנפתח
משתתף: איתי אשר (עיתונאי, במאי ויוצר סדרת הרשת "דוקותיים").
ההרצאה של איתי אשר סיפקה הצצה מעשית לחוקים החדשים של יצירת דוקו לרשתות ולדרכים לשימור האותנטיות. אשר, שהיה מראשוני יוצרי התוכן הוויזואלי בחטיבת הדיגיטל של תאגיד "כאן" וממקימי סדרת הרשת המצליחה "דוקותיים", הסביר שצריכת המידע השתנתה לחלוטין: אנשים דורשים היום לראות את המציאות בגובה העיניים וללא תיווך. התחזית המרכזית שלו מעודדת מאוד עבור אנשי השטח – ככל שטכנולוגיית ה-AI תתקדם ותציף את המרחב בתוכן סינתטי, כך יגבר בצורה דרמטית הצמא של הקהל לתיעוד אנושי אמיתי, חי ומוכח.
ההרצאה הזו שובצה ממש לקראת סוף היום, כשהאולם כבר החל להתרוקן, ולטעמי היא פשוט לא זכתה לכבוד ולבמה המגיעים לה – הפסד נקי של כל מי שבחר לעזוב מוקדם. אשר שיתף ברקע שלו כעורך לשעבר בעיתון "מעריב", נתון שמציג את השורשים המקצועיים שלו בעולם התקשורת המסורתי. כדי להבין את אותו עולם ישן שממנו הוא צמח (גם אם אשר לא נכח בו בתקופות המוקדמות יותר), מומלץ בחום לצפות בסדרת הדוקו המעולה "המולים", שכל פרקיה זמינים לצפייה אצלנו באתר. הניגוד הזה הוא בדיוק מה שמרשים בסיפור של אשר: היכולת לעשות טרנספורמציה חלקה ומבריקה מעולם חדר העריכה של העיתונות המודפסת, היישר אל חזית היצירה הדיגיטלית והדוקו הקצר ברשתות.
תחרות הסטודנטים: יזמות מדיה ובינה מלאכותית
חלקו האחרון של הכנס הוקדש למושב הסטודנטים, שבו עלו פרויקטים של אפליקציות AI שהוגשו במסגרת תחרות מיוחדת. באופן אישי, אני רואה בפעילות הזו יזמות מדיה לכל דבר ועניין, והבחירה לחתום איתה את האירוע סוגרת מעגל בצורה מושלמת. ניכר היטב שאוניברסיטת רייכמן דוחפת את הסטודנטים שלה לא רק ללמוד ולהשכיל, אלא להצטיין, להיות אקטיביים, ליזום ולאמץ את החדשנות לצד החשיבה הביקורתית.
אירועים ליוצרי תוכן
מכנסי עסקים וטכנולוגיה ועד למפגשי קהילה אינטימיים – אל תפספסו את האירועים הכי חשובים בתעשייה.
ריכזנו עבורכם את כל ההזדמנויות לנטוורקינג, למידה וחיבורים מקצועיים שיעזרו לכם לצמוח.
מידע על אירועים נוספיםארגז הכלים של יוצרי התוכן
מעריכת וידאו ועד לכלי בינה מלאכותית – ריכזנו עבורכם את כל התוכנות, האפליקציות והשירותים שיוצרי תוכן צריכים להכיר.
כל מה שיחסוך לכם זמן, ייעל את העבודה וייקח את התוכן שלכם לשלב הבא.
למעבר לעמוד הכליםהצטרפו לקהילת יוצרים תוכן
הכירו יוצרים אחרים, שתפו פעולה והתפתחו יחד איתנו בקהילה המקצועית הגדולה בישראל.
כניסה לקהילה
תעקבו אחרינו