סיכום כנס "עושים תקשורת 2026" – בֵּינֵינוּ לְבִּינָה
כנס "בינינו לבינה" שנערך באוניברסיטת רייכמן הוקדש כולו למפגש שבין אנושיות לבינה מלאכותית בעולם התקשורת והמדיה - מהוליווד ופרסום ועד פייק ניוז, דוברות צה"ל וזכויות יוצרים. במהלך ההרצאות והפאנלים הוצגו זוויות וסוגיות מרתקות על נקודת המפגש בין יצירה וצריכה של תוכן במציאות החדשה. ריכזתי עבורכם את התובנות העיקריות שעלו כדי שתבינו לאן צועד העולם.

קבלת הפנים שחיכתה לי
מהרגע שהגעתי לקמפוס של רייכמן הרגשתי כאילו מדובר בסצנה מסרט שמתרחשת במוסד אקדמי - קמפוס מטופח ורחב ידיים, אולם כנסים ברמה גבוהה, סטודנטים חייכנים ונחושים מסביב. כשנכנסתי לבניין שבו התקיים האירוע, חיכתה בעמדת הקבלה נציגה אדיבה שהיו לה צמידים בשני צבעים שונים. היא הושיטה לי אחד מהם, וכששאלתי אותה למה דווקא הצבע הזה, היא ענתה בפשטות: "כי אתה מהתעשייה".
רק בשביל לקבל את החותמת הזו, עם כל השמות הנוצצים והקליברים "מהתעשייה" - היה שווה להגיע לאירוע.
לא עוד כנס AI
על פניו יש הרבה כנסים בנושא AI - זה נושא חדש, טרנדי, ולעיתים נתקלים באותם דוברים במקומות שונים. הקפה, הבופה והנטוורקינג עם בכירי התעשייה ואנשי המקצוע בתחום היו ברמה - והכנס בהחלט הצליח להמחיש שעולם יצירת התוכן וכלכלת היוצרים בעידן ה-AI מורכבים ממשתנים רבים שצריך לקחת בחשבון מעבר לפרסום, מונטיזציה ולייקים.
אבל דבר אחד בלט מעל הכל: הכנס הזה היה ראשון מסוגו בהפקת סטודנטים של בית הספר סמי עופר לתקשורת. וזה בדיוק מה שהפך אותו למיוחד. כבוגר תואר בתקשורת מאוניברסיטת תל אביב, ומי שמאמין בשילוב בין תיאוריה לפרקטיקה - ההתנהלות של הסטודנטים והמוסד בלטה לאורך כל היום והרשימה אותי לטובה.
באופן טבעי לאירוע שעוסק כולו ב-AI, דברי הפתיחה תובלו בהתייחסויות משעשעות ברוח התקופה - דוברים ששיתפו בחיוך כיצד ניסו להיעזר ב-ChatGPT לכתיבת נאומי הכנס. אנקדוטות כאלה הן חלק בלתי נפרד מהשיח, ומגמה זו כנראה תמשיך ללוות את התעשייה עוד זמן רב. זה קצת כמו להסתכל על העונה הראשונה של ארץ נהדרת - היה הומור, היו בדיחות, חלקן מחזיקות במבחן הזמן וחלק לא.
היום היה עמוס. פאנלים, הרצאות ושיחות שכיסו טווח רחב של נושאים ותחומים. בחרתי להתמקד במה שדיבר אלי - ולהביא ממנו את עיקרי הדברים.
שיחה בשניים: AI, גיאופוליטיקה ועתיד התקשורת
החלק המקצועי של הכנס יצא לדרך בשיחה בין פרופ' קרין נהון, מהחוקרות הבולטות בישראל בתחומי מדיניות המידע והפוליטיקה של הדיגיטל, לבין מוריציו מולינרי, עיתונאי איטלקי מוערך שמביא עמו ניסיון עיתונאי בינלאומי עשיר. הם הוצגו תחילה בסרטון שנוצר ב-AI ומיד לאחריו עברו לשיחה כשנהון על הבמה ומולינרי על-גבי המסך עם תרגום סימולטני בזמן אמת וללא מחסומי שפה.
הדיון המשותף נגע בשאלות הליבה של התקופה: האופן שבו ה-AI משנה את חוקי המשחק בפוליטיקה העולמית ובתקשורת. בהקשר הזה, עלתה הטענה שחברות ה-AI תלויות בעיתונות איכותית כדי להבטיח אתיקה בתוכן - שכן ללא יד מכוונת של עורכים אנושיים, האלגוריתמים מייצרים מה שהוא כינה "פרנקנשטיין" של מידע שקשה להשתלט עליו.
סטוריטלינג והוליווד: האריזה שמאחורי ה-AI
בהמשך הכנס עלה גיא מלמד מהסטודיו EYEMIX להרצאה מהנה וארוזה היטב באווירת TED. כמי שחי את התעשייה הזו בארה"ב, מלמד היטיב לחבר בין יצירת תוכן לבין הפן העסקי והפרקטי שלה, והתייחס בין היתר לכך ש-AI מאפשר לשחרר את היוצר מהמגבלות התקציביות שאפיינו את ההפקה המסורתית, למהפכה שעוברת כלכלת התוכן שבה מותגים מדלגים על משרדי הפרסום המסורתיים ובוחרים לייצר תוכן איכותי באופן עצמאי, וקינח בכך שגם בעולם של אלגוריתמים, היתרון התחרותי נשאר הלב והאומץ של היוצר האנושי, שבלעדיהם התוכן נשאר חסר נשמה.
הכלים ליצירה כזו זמינים גם אצלנו, וכישרון בהחלט לא חסר פה - ולכן צריך לשאוף שהתעשייה הזו תפרח גם בישראל.
כשה-AI נכנס לפיד: משפיעניות רשת ואותנטיות
המושב התנהל כשיחה בין נטלי זוהר על תקן המראיינת לבין אשלי וקסמן בקשי, וזה היה פשוט תענוג להאזין לה. כל מה שיצא לה מהפה פשוט קלע בול לאיך שאני תופס את עולמם של יוצרי התוכן כאנשי מקצוע. זה בדיוק הקול שכדאי וצריך לתת לו במה בכנס שעוסק ב-AI כדי להבין את הייחודיות והרלוונטיות של יוצרי תוכן.
הדיון נסב סביב ההתמודדות עם תוכן מזויף והמקום של האותנטיות בעידן החדש. אשלי שרטטה היטב את הקו הברור שבין יצירת תוכן אמיתית לבין מה שהופך לייצור תעשייתי. היא שיתפה שכיוצרת ותיקה, היא עדיין מעדיפה את תהליך העריכה המסורתי, פשוט כי הכלים האוטומטיים לא מצליחים לשחזר את הקול הייחודי שלה. במקביל, היא הציפה את הסכנה המוסרית והאחריות של יוצרים - במיוחד בכל מה שקשור ליצירת מודלי יופי לא מציאותיים באמצעות AI, שעלולים לפגוע בנערות צעירות שצורכות את התוכן.
היא לא עשתה הנחות גם לפן המסחרי, כשהצביעה על כך שמותגים שמייצרים משפיעניות וירטואליות (כמו זו של סופר-פארם, למשל) עלולים למצוא את עצמם מאבדים אמינות מהר מאוד כשמדובר במוצרים שדורשים אמון אמיתי מהקהל. התשובות שלה לאורך כל הפאנל היו בוגרות, אחראיות ומבוססות על אג'נדה כנה. ניכר שהערכים האלו הם גם מה שמוביל אותה בעבודת ההסברה המשמעותית שהיא עושה ברשת בשנים האחרונות - הכל קורה בלי לנסות לדחוף שום דבר בכוח ובלי לנסות למצוא חן, אלא מתוך אמונה אמיתית במה שהיא אומרת.
פאנל: יצירתיות ומקוריות מול ה-AI
הפאנל עסק בשאלה שמעסיקה לא מעט יוצרים היום: האם ה-AI יחליף את התסריטאים, הפרסומאים ויוצרי הדוקו? בדיון לקחו חלק טל גביש, ליאת תימור, נדב בן סימון, גילי גאון ורוית בפמן.
באופן אישי, נהניתי מאוד מהנוכחות של אנשי התאגיד ("כאן"), נדב בן סימון וגילי גאון, שהביאו לשולחן אמירות חדות ומעולות. הם ייצגו את הזווית של השידור הציבורי והיצירה הדוקומנטרית, והדגישו את החובה האתית לשקיפות מוחלטת - סימון ברור של כל שימוש ב-AI הוא קריטי כדי לשמור על האמת ההיסטורית ולא לאבד את אמון הצופים.
כנס עושים תקשורת 2026 | יוצרים תוכן
שיחה בשניים: יועצים משנים
בשיחה על קו התפר שבין ניהול משברים, ייעוץ פוליטי ובינה מלאכותית, תיארו נמרוד דוויק ורונן צור כיצד הכלים החדשים משנים את העבודה היומיומית שלהם בשטח. המסר המרכזי היה שהיועץ האנושי נותר בורג הכרחי במערכת - ה-AI, חכם ומהיר ככל שיהיה, עדיין אינו מסוגל לפצח ולהבין עד הסוף את הפסיכולוגיה והניואנסים של ההתנהגות האנושית, במיוחד כשמדובר בניהול משבר ציבורי או פוליטי. בנוסף, הדיון נגע גם בסכנה המוסרית והמשפטית שכרוכה בשימוש בתמונות מזויפות שעלולות להטעות את "הציבור הסביר".
באופן אישי, היה מעניין לראות על הבמה את רונן צור - איש מקצוע דומיננטי שנמצא לא פעם בלב הדיון הציבורי. השיחה שלו ושל דוויק נגעה רבות בנושאי אתיקה, וזו הייתה תזכורת חשובה לחשיבות של הפעלת שיקול דעת בתחום שבו יש כל כך הרבה שטחים אפורים ואין כללים ברורים לשרטט אותם מראש.
הרצאה מרכזית: בין גיהנום לגן עדן
במשבצת הפריים-טיים של האירוע עלה דרור גלוברמן לדבר תכל'ס על ההשפעה האמיתית של מהפכת ה-AI עלינו ועל החברה. הוא ציין כי בינה מלאכותית, בניגוד לטכנולוגיות קודמות, היא פשוט בלתי צפויה; אנחנו לא תמיד יודעים איך המכונה תגיב, וזה מייצר אצלנו המון חוסר ודאות. בנוסף, המוח האנושי מתקשה להדביק את קצב ההתפתחות המטורף של הטכנולוגיה, מה שגורם להרבה אנשים להרגיש פתאום חוסר רלוונטיות למקצוע שלהם. מעבר לכך, גלוברמן דיבר על איך ה-AI הופך תוכן למוצר צריכה בסיסי וזול (קומודיטי), ושההצפה הזאת מהווה סכנה אמיתית ליסודות הדמוקרטיה הליברלית.
גלוברמן הוא מרצה בחסד עליון - מדבר לעניין, סוחף, ומחזיק את הקהל בצורה כזו שאפשר לשמוע אותו גם בפודקאסט של 5 שעות בלי להשתעמם (בעצם, יש לו כזה).
שיחה בשניים: 50 גוונים של פייק - AI ככלי להנדסת תודעה
השיחה בין ד"ר ארגה אטד לבר שם-אור הציפה את הצדדים האפלים של הטכנולוגיה בזמן מלחמה. שם-אור, שלקח חלק בתחקיר "משני תודעה" ששודר בתוכנית "זמן אמת" בכאן 11, תיאר כיצד רשתות קונספירציה מנצלות את המרחב הדיגיטלי, כך שפייק ניוז הוא מזמן לא עניין של מקריות - הוא מנוהל כקמפיין מתוזמן וממוקד. ובאמצעות AI, זה מתאפשר היום בעוצמות גבוהות לאין שיעור.
יוצרי תוכן צריכים לאמץ מהשיחה הזו את החשיבות של אימות עובדות וחשיבה ביקורתית. בעידן שבו מכונות הפייק מתוחכמות מאי פעם, אלו הם כלי העבודה הכי חשובים שלנו - לפני שמעלים פוסט או משתפים ידיעה, חובת ההוכחה והאחריות הן קודם כל עלינו.
שיחה בשניים: כיצד AI שינה את פעולת ההשפעה מול האויב
פרופ' מורן ירחי שוחחה עם אל"מ (במיל') אביחי אדרעי, לשעבר דובר צה"ל בערבית, שנתן לכנס זווית מאוד מעניינת. בין היתר, אדרעי הדגיש שבעתות משבר הציבור עדיין מחפש דמות אנושית, סמכותית ומוכרת, ושהשפעה התודעתית שלו בעולם הערבי נובעת מכך שהוא מלווה את הקהל הזה כבר משנת 2006, ותק שמייצר חיבור רגשי שאף בוט לא יכול לשכפל (הלוואי ושמותגים וכל מי שמחפשים פתרונות מהירים ילמדו ממנו שלבנות מותג תוכן לאורך זמן לוקח זמן ודורש סבלנות).
אדרעי שיתף מקרים מהעת האחרונה שממחישים עד כמה מדובר בתפקיד דינאמי, ולא בכדי נתפסת המלחמה בתקשורת וברשתות החברתיות כחזית לכל דבר. בהמשך, הסביר שהאויב כבר משתמש ב-AI קודם כל כלפי פנים - כדי לייצר "ניצחונות" וירטואליים ולהעלות מורל. ולגבי העתיד - הוא מאמין שיהיה נכון לשלב אווטארים שיפעלו לצד הדובר האנושי ויתווכו מסרים בשפות שונות, אך בתנאי אחד: שקיפות מלאה וסימון ברור שמדובר בתוכן שנוצר על ידי AI.
שיחה בשלושה: איך משתמשים ב-AI כדי להשפיע על התודעה שלנו
בשיחה על כניסתם של בוטים ומודלי שפה לזירת המידע, דנו משה בר, ערן פרחי וד"ר דניאל כהן במסר מרכזי אחד: הזירה כבר לא מוגדרת כמאבק של "אדם מול מכונה" אלא כקרב של "AI מול AI" - סוכנים וירטואליים שמשפיעים זה על זה ללא מגע יד אדם, ויוצרים אפקט של "חזרתיות רעילה" שבו הציבור מאמין לפייק ניוז רק מעצם העובדה שהוא מופיע בכל מקום.
כנס עושים תקשורת 2026 | יוצרים תוכן
שיחה בשניים: עיתונות דאטה וסיפורים
פרופ' צחי חייט שוחח עם אלינור צוקרמן, שסיפרה על מסלול הקריירה וההתפתחות המקצועית שלה, ועל הקמת מחלקת הדאטה והפרויקטים ב-N12. לדבריה, אתגר מרכזי בעבודתה הוא השאלה איך לוקחים מסות של נתונים ואקסלים ומוצאים בתוכם את הסיפור האנושי שיגרום לקורא להרגיש שזה נוגע לו אישית. היא המחישה זאת דרך שני פרויקטים מרכזיים שהובילה (מחשבון מחירי הדלק ופרויקט יום הכיפורים).
אלינור התייחסה בצדק לסכנת המסגור שעלולה להתעורר במקרים מסוג זה - מספרים לא משקרים, אבל האופן שבו מציגים אותם קובע את הנרטיב שהקהל יקבל. ולכן עיתונאי דאטה טוב חייב לדעת לקרוא דוחות בעצמו ולשאול שאלות קשות על המקורות, גם כאשר מגיעים עם נתונים שנראים עובדתיים לכאורה.
שיחה בשניים: זכויות יוצרים ומוזיקה
עו"ד ד"ר אייל ברוק אירח את הפזמונאי והמלחין רון ביטון, שסיפק תחזיות ותובנות מעניינות על סמך הרקע והניסיון האישי שלו בתעשייה. לדברי ביטון, המוזיקאים הם הראשונים להיפגע מהשימוש בכלי בינה מלאכותית כגון Suno, שמאיימים להפוך את תפקיד הנגן והיוצר למשהו טכני של "מהנדסי פרומפטים". כמו כן, הוא טוען כי למאזין הממוצע לא באמת אכפת אם השיר נכתב מתוך שברון לב אנושי או על ידי מכונה, כל עוד התוצאה מרגשת. בנושא זכויות היוצרים, ביטון סובר כי הזכויות על שירים שנוצרו ב-AI צריך להיזקף ליוצר האנושי שמפעיל את הכלי ומזין את הפרומפטים, ולא למכונה.
היה מעניין לשמוע את עמדתו של ביטון, שנחשב לשם בולט בעולם המוזיקה הישראלית העכשווית. הוא מדבר מהתנסות לא מבוטלת ביצירה מוזיקלית באמצעות כלים של בינה מלאכותית וניכר כי הוא השכיל לשלב אותה כחלק אינטגרטיבי בעבודתו. ובדיוק בגלל זה מגיע קרדיט רב לאייל ברוק, שפעם אחר פעם מפגיש אותנו עם דמויות מובילות מתעשיית המוזיקה - ובכך מצליח להציג תמונה מורכבת ומגוונת של תחום שטרם מיצה את עצמו.
הרצאה: הדוקו ינצח את ה-AI
איתי אשר, עיתונאי, במאי ויוצר סדרת הרשת "דוקותיים", סיפק הצצה מעשית לחוקים החדשים של יצירת דוקו לרשתות ולדרכים לשימור האותנטיות. אשר, שהיה מראשוני יוצרי התוכן הוויזואלי בחטיבת הדיגיטל של תאגיד "כאן", הסביר שצריכת המידע השתנתה לחלוטין: אנשים דורשים היום לראות את המציאות בגובה העיניים וללא תיווך.
את הרצאתו חתם בכך שהוא מאמין שככל שטכנולוגיית ה-AI תתקדם ותציף את המרחב בתוכן סינתטי, כך יגבר בצורה דרמטית הצמא של הקהל לתיעוד אנושי אמיתי, חי ומוכח - תפיסה שמתקשרת ישירות למה שאנשי הדוקו של "כאן" טענו מוקדם יותר גם כן.
אשר הוא דוגמה נפלאה בעיני למישהו שצמח מעולם העריכה העיתונאית המסורתית, מכיר את הכללים הישנים לעומק ויודע איך למצוא לעצמו מקום בעולם המדיה החדש. ההרצאה שובצה לקראת סוף היום, כשהאולם כבר החל להתרוקן - ולטעמי לא זכתה לבמה המגיעה לה. הפסד נקי של כל מי שבחר לעזוב מוקדם.
מה לוקחים הלאה אחרי יום כזה?
חלקו האחרון של הכנס הוקדש למושב הסטודנטים, שבו עלו פרויקטים של אפליקציות AI שהוגשו במסגרת תחרות מיוחדת. באופן אישי, אני רואה בפעילות הזו יזמות מדיה לכל דבר ועניין, והבחירה לחתום איתה את האירוע סוגרת מעגל בצורה מושלמת. ניכר היטב שאוניברסיטת רייכמן דוחפת את הסטודנטים שלה לא רק ללמוד ולהשכיל, אלא להצטיין, להיות אקטיביים, ליזום ולאמץ את החדשנות לצד החשיבה הביקורתית.
זה בדיוק מה שהפך את הכנס הזה למשהו אחר - לא רק אירוע של דוברים ומיקרופונים, אלא הוכחה שהתעשייה, האקדמיה והדור הבא כבר חושבים ומיישמים את הדברים בכאן ועכשיו. העתיד נראה מבטיח, לחיי עוד כנסים כאלה.
קורסים והכשרות ליוצרי תוכן
קורסים דיגיטליים, סדנאות פרונטליות והכשרות מקצועיות — ליוצרי תוכן, בעלי עסקים ומוסדות שרוצים להתפתח בעולם התוכן החדש.
לאקדמיה של יוצרים תוכןאירועים ליוצרי תוכן
כנסים, מפגשי קהילה והזדמנויות נטוורקינג — כל האירועים החשובים לתעשייה במקום אחד.
מידע על אירועים נוספיםארגז הכלים של יוצרי התוכן
כלי עריכה, אפליקציות AI וכל מה שיוצרי תוכן צריכים — במקום אחד.
למעבר לעמוד הכליםהצטרפו לקהילת יוצרים תוכן
הכירו יוצרים אחרים, שתפו פעולה והתפתחו יחד איתנו בקהילה המקצועית הגדולה בישראל.
כניסה לקהילה
תעקבו אחרינו