המחיר של מילה רעה:
תגובה אחת ביוטיוב עלתה 10,000 ₪
מתי ביקורת ביוטיוב הופכת להוצאת דיבה יקרה?
כיוצרי תוכן, אנו משקיעים שעות בעריכה, בצילום ובבניית קהילה. אבל מה קורה כשמישהו מחליט להשתמש במרחב התגובות שלנו כדי להשתלח בנו אישית?
פסק דין חדש ומסקרן של בית משפט השלום בחיפה (פברואר 2026) עושה סדר בגבולות הגזרה שבין "חופש הביטוי" לבין לשון הרע ברשת.
המקרה הזה מדגים איך מילים שנכתבות "בלהט הרגע" או מתוך "סקרנות" כחלק מביקורת על סרטון ביוטיוב, יכולות להפוך לנטל כלכלי משמעותי עבור המגיב.
הסיפור שמאחורי התביעה: חן-לי בר נגד גניה פרץ גופמן תורג'מן
במרכז התביעה (ת"א 69232-02-25) עומד סכסוך שהחל בתגובה לסרטון בערוץ ה-YouTube "חברותא חיה" (Chevruta Chaya) המנוהל על ידי התובעת, חן-לי בר.
בשנת 2022 היא העלתה סרטון ביקורתי על דמות ציבורית מסוימת. בתגובה לסרטון, כתבה הנתבעת, גניה פרץ גופמן תורג'מן, משפט אחד שהצית את הפרשה: "את מביכה ברמות ועדיין לא חשפת את זהותך… שידעו שאת נערת ליווי בעברך…".
בעקבות הדברים, חן-לי הגישה תביעה על סך 150,000 ש"ח בגין לשון הרע.
מה קבע בית המשפט
הנתבעת ניסתה להתגונן בטענה שהדברים נכתבו מתוך "סקרנות" וכי מדובר ב"חופש הביטוי" במסגרת דיון ציבורי. השופטת ענבל קרן דחתה את הטענות וקבעה כמה עקרונות חשובים לכל מי שפעיל ברשת:
מבחן "האדם הסביר": בית המשפט קבע כי אמירה המייחסת לאדם עבר כ"נערת ליווי" היא אמירה מבזה ומשפילה בעיני הקורא הממוצע, ואין מדובר בגידוף שנאמר בלהט הרגע אלא באמירה עובדתית שנועדה לפגוע.
תגובה היא פרסום: מכיוון שהתגובה נכתבה ביוטיוב, פלטפורמה הפתוחה לציבור הרחב, היא נחשבת לפרסום לכל דבר ועניין לפי חוק איסור לשון הרע.
מתי זו לא "תביעת השתקה" (SLAPP)? הנתבעת טענה שמנסים להשתיק אותה. בית המשפט הבהיר כי "תביעת השתקה" מתקיימת בדרך כלל כשיש פערי כוחות עצומים (כמו תאגיד ענק שתובע אזרח קטן). במקרה הזה, כשמדובר בשתי נשים פרטיות, הטענה הזו פשוט לא רלוונטית.
הגנת "תום הלב" לא חלה כאן: החוק מאפשר להעביר ביקורת על יצירה (סרטון), אבל השופטת קבעה שהטחת האשמות על עברה האישי של היוצרת אינה קשורה לביקורת על התוכן עצמו.
סיכום המקרה
הפרסום הפוגעני: הנתבעת פרסמה תגובה לסרטון ובה כתבה: "את מביכה ברמות… שידעו שאת נערת ליווי בעברך…" .
טענות ההגנה: הנתבעת טענה כי הדברים נכתבו ללא כוונה לפגוע, וכי תגובתה חוסה תחת הגנת "חופש הביטוי". עוד טענה כי מדובר ב"תביעת השתקה" (SLAPP) שנועדה למנוע ממנה להביע את עמדתה.
בית המשפט: השופטת ענבל קרן קבעה כי ייחוס עבר כ"נערת ליווי" הוא אמירה משפילה ומבזה המהווה לשון הרע בעיני "האדם הסביר" .
גבולות הביקורת ביוטיוב: בית המשפט הבהיר כי בעוד שהחוק מגן על ביקורת על יצירה (סרטון), הוא אינו מגן על הכפשות אישיות לגבי עברו של היוצר שאינן קשורות לתוכן הסרטון עצמו.
דחיית טענת ה"השתקה": נקבע כי מאחר שמדובר בעימות בין שני אנשים פרטיים ללא פערי כוחות קיצוניים (כמו תאגיד מול אדם פשוט), אין מדובר בתביעת השתקה פסול.
פסק הדין: השורה התחתונה
בית המשפט קיבל את התביעה באופן חלקי וחייב את הנתבעת בפיצויים הבאים:
9,000 ש"ח פיצוי ללא הוכחת נזק .
1,000 ש"ח הוצאות משפט.
הסכום נקבע תוך התחשבות בכך שהתגובה נמחקה על ידי התובעת לאחר חמישה ימים בלבד, וכי לא הוכח נזק ממשי למעמדה המקצועי של היוצרת או למספר המנויים בערוץ.
מה אנחנו כיוצרי תוכן יכולים ללמוד מזה?
אל תחששו להגן על שמכם: המרחב הדיגיטלי אינו "מערב פרוע". יוצרי תוכן הם אנשים פרטיים, והזכות שלהם לשם טוב אינה מתבטלת רק כי הם מנהלים ערוץ ציבורי.
תיעוד הוא המפתח: במקרה הזה, היוצרת מחקה את התגובה בעצמה לאחר חמישה ימים. חשוב מאוד לתעד בצילום מסך כל תגובה פוגענית לפני שמוחקים אותה, כדי שתשמש כראיה במידת הצורך.
חשיבות ההתייצבות: הנתבעת במקרה זה לא התייצבה לדיון, מה שאיפשר לשופטת לקבל החלטה על סמך הראיות של היוצרת בלבד. אם כבר נקלעתם להליך משפטי – תופיעו.
המקרה של חן-לי בר הוא תזכורת חשובה לכולנו: הביטוי "חופש הביטוי" הוא לא צ'ק פתוח לביזוי והשמצה. כיוצרים, הכלי הכי חזק שלנו הוא המילים – בואו נשמור עליהן, ונדרוש שגם אחרים ישמרו על שלהם כשהם מגיבים לנו.
פרטי התיק
המידע המובא בכתבה זו מבוסס על פסק דין פומבי של בית משפט השלום בחיפה (ת"א 69232-02-25, בר נ' פרץ גופמן תורג'מן) שניתן ביום 12.02.2026.
הבהרה
אין לראות במידע זה ייעוץ משפטי: התוכן מיועד למטרות העשרה, למידה והנגשת מידע לקהילת יוצרי התוכן בלבד.
כל מקרה לגופו: דיני לשון הרע הם מורכבים ומשתנים בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל פרסום ופרסום.
התייעצות מקצועית: אם נקלעתם לסיטואציה של פגיעה בשמכם הטוב או שקיבלתם התראה משפטית, מומלץ בחום להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום לפני נקיטת צעדים.
לעבוד בראש שקט: כל הידע המשפטי ליוצרי תוכן במקום אחד
הבנה משפטית היא לא רק הגנה – היא כלי עבודה שמאפשר לכם ליצור ולנהל אתר בביטחון.
יצירת תוכן ובניית אתרים מעלות שאלות משפטיות באופן קבוע: מזכויות יוצרים ושימוש הוגן ועד סוגיות פרטיות ושימוש ב-AI.
בפורטל המשפטי של "יוצרים תוכן" ריכזנו עבורכם מדריכים, עדכונים וכלים פרקטיים שיעזרו לכם להתנהל נכון.
התכנים נכתבים בשיתוף מומחים בתחומי הקניין הרוחני והדיגיטל, ונותנים מענה לסוגיות שפוגשות אותנו יום-יום בעבודה בשטח.
הקהילה של יוצרים תוכן
נצלו את ההזדמנות ובואו להכיר מקרוב את הקהילה של יוצרים תוכן!
הקהילה של יוצרים תוכן היא מקום לשתף בו את התכנים שלכם ולהתייעץ עם יוצרי תוכן נוספים.
ריכזנו עבורכם במקום אחד את כל מה שצריך לדעת על הקהילה שלנו על-מנת שתוכלו לקחת בה חלק ולהפיק ממנה את המירב.
תעקבו אחרינו
יוטיוב
פייסבוק
אינסטגרם
טלגרם
טיקטוק
איקס
לינקדאין
ווטסאפ
- תגיות: YouTube, הכפשה ברשת, חופש הביטוי, טוקבקים, טיפים ליוצרי תוכן, יוטיוב, לשון הרע, משפטי, ניהול קהילה, פסק דין, שיימינג, תביעת השתקה, תגובות ביוטיוב, תגובות ברשת