היום קפצה לי תזכורת שלפני שנה בדיוק הייתי בהופעה של הזמרת דואה ליפה במילאנו. למזלכם, יש לי תיעוד למה שהלך שם, ואפילו כמה תובנות מנקודת מבטו של יוצר תוכן.
שימו לב שהפוסט המקורי פורסם בקבוצת הפייסבוק של “יוצרים תוכן”.
בהופעות ואירועים אני משתדל לא להיות מאלה שעומדים עם הסמארטפון פתוח כל הזמן, אבל במקרה הזה רציתי לתפוס סלפי שלי עם דואה ליפה (זה היה שוט מאוד ספציפי שבניתי עליו).
לקח לי כמעט הופעה שלמה כדי להגיע למצב שהרגשתי שהחומרים שצילמתי נראים טוב, ועם כל זה, לצערי לא הצלחתי לתפוס איתה תמונה נורמלית.
מה שכן, צילמתי כל מיני סוגים של חומרים – בצורה אנכית, אופקית, מצלמה קדמית, מצלמה אחורית, זום אין, מצב לילה, מצב פנורמי ושאר הפיצ’רים הגלומים בסמארטפון (סמסונג GALAXY S22 אולטרה).
על אף שלא רציתי לגעת בפלאפון, בסוף מצאתי את עצמי עם 25 דקות מצולמות, שערכתי אותן לכדי סרטון בן 8 דקות.
הסרטון יחסית פשוט, בלי יותר מדי חוכמות, הוא נועד כדי שיישאר לי זיכרון מכל האירוע והעליתי אותו לערוץ פרטי שלי שאני לא מקדם בצורה אקטיבית.
בסוף הסרטון שיתפתי כמה תובנות שלי על ההופעה, על דואה ליפה, ועל הצוות שלה.
זה הסרטון שצילמתי בהופעה של דואה ליפה במילאנו
מוסר השכל
ריכזתי עבורכם מספר תובנות שתוכלו לקחת מהמקרה שתיארתי בפוסט:
לפעמים פשוט זה הכי טוב
גם אם אין לכם רעיון מה לצלם, וולוג עם רצף כרונולוגי של אירועים זה תמיד משהו שעובד טוב.
זה בסדר גם אם לא יצאו לכם חומרים באיכות הכי טובה
תסתכלו על זה כהזדמנות להבין מה אפשר לעשות טוב יותר (או פשוט תבינו שיש מגבלות שצריך להיות מודע לקיומן).
אחידות של חומרים/פורמטים זה חשוב, אבל אם לא הגדרתם אותה מראש – אפשר לשלב
למשל, בין צילום אפקי לאנכי – יש לי קצת חומרים מזה וקצת חומרים מזה, והסרטון הסופי משלב את שניהם.
אמנם הקהל הרחב פחות אוהב את זה, אבל מבחינתי לי סיפור עם התחלה, אמצע וסוף.
כיסוי למסך קדמי לסמארטפון (נו, מאלה שנפתחים) זה על הפנים אם אתם רוצים לצלם בהופעה
אם יש לכם אחד כזה, פשוט תורידו אותו לפני שמתחילה ההופעה.
דואה ליפה היא זמרת אדירה
המופע שלה שווה כל שקל והיא הצדיקה את הבחירה שלי לדבר עליה במסגרת הרצאה שלי על יוטיוב ומוזיקאים לפני כמה שנים טובות.
האם גם לכם יצא לצלם וולוג בהופעה?
אשמח שתשתפו אותי בסרטון, ואם יש לכם טיפים מה כן/לא לעשות כשמצלמים בהופעות אז תהיו חברים ותכתבו אותם גם כן.
