הסיפור שמאחורי התוכן: איך יפעת ברכה הפכה משבר לעסק עם משמעות אמיתית
עד כמה אתם מוכנים להיחשף בתכנים שלכם - ואילו מטרות זה משרת?
חשיפה טומנת בחובה השלכות – אישיות, משפחתיות, חברתיות ותעסוקתיות. בעידן שבו חיינו הפרטיים מוצאים ביטוי גלוי ברשתות החברתיות, קשה להבחין מה מבדל תוכן עמוק ממסחור רגשי. אבל פעם בכמה זמן צץ סיפור שמצליח להתבלט – כי הוא כן, אנושי ומדויק. וכזה הוא סיפורה של יפעת ברכה, שבנתה אימפריה עשירה של תוכן בעשר אצבעות. הבחירה שלה לחשוף את עצמה דווקא דרך ספר – בולטת במיוחד בעולם שבו הקצב מהיר, הפלטפורמות דוחקות לקיצורי דרך, והאלגוריתם גובר על הכוונה. ב”יוצרים תוכן” אנו מאמינים שיצירה שיש לה את הכוח להשפיע באמת – נולדת בדיוק מהמקום הזה.
איך את מציגה את עצמך כששואלים "מה את עושה"?
אני מנטורית להתפתחות אישית ותודעתית, מלווה נשים בתהליכי חיים, מנחת קורסים של תודעת העל, ויוצרת תוכן שמעורר השראה ומעודד שינוי תודעתי וחיבור פנימי.
אני גם מחברת הספר “פוקחת עיניים”, יוצרת ומנחה של הפודקאסט “התבונה הפנימית” העוסק בתודעה, מודעות והתפתחות אישית, ומנהלת את קהילת “תנופה – המרחב לצמיחה עסקית ואישית”.
אז איך כל העשייה של יפעת באה לידי ביטוי בפועל? בואו נתחיל בסרטון קצר אותו יצרה לקידום הספר שלה.
מה הייחוד שלך כיוצרת תוכן בתחום שבו את פועלת?
אני מביאה שילוב בין עומק תודעתי ורוחני לבין שפה נגישה ומעשית, שמדברת בגובה העיניים.
התוכן שלי נוגע, מעורר תנועה פנימית, ומזמין לחיים של חופש פנימי, קלילות ושמחה.
היכולת שלי לגעת באנשים – גם דרך מילים כתובות וגם בדיבור – יוצרת תחושת קרבה וביטחון שמאפשרת לקוראים ולצופים לעבור תהליך משמעותי, גם דרך פוסט, הרצאה או משפט קצר.
התוכן שלי נובע תמיד מחוויות אישיות או תהליכים אמיתיים שעברתי עם הלקוחות שלי, ולכן הוא לא מרחף באוויר או תיאורטי בלבד – אלא מחובר היטב לקרקע, לחיים עצמם, וליום-יום שלנו.
האזנה לפודקאסט של יפעת מבהירה עד כמה יש הלימה בין יכולת הביטוי העצמי שלה לבין הרצון שלה לגעת באנשים. גם אם אתם מאוד עסוקים, שווה לפנות זמן ולהאזין לו.
המלצה שלנו היא להתחיל עם הפרק הראשון, ומשם תחליטו מה מדבר אליכם. קחו בחשבון שיש סיכוי שתמצאו את עצמכם חוזרים לפרקים מסוימים יותר מפעם אחת.
מה גרם לך להפוך ליוצרת תוכן? מתי ואיך התחלת?
התחלתי לכתוב מתוך רצון פנימי עמוק לשתף את הדרך שעברתי בעצמי – ממקום של כאב אישי להתעוררות תודעתית. אחרי מותה של בתי הבכורה, יצאתי למסע של ריפוי והתמרה, ובמהלכו הבנתי שהשליחות שלי היא להעביר הלאה את התובנות, הכלים והאור שגיליתי.
זה התחיל עוד בימים העליזים של “תפוז”, כשהייתי מגיבה אקטיבית בפורומים שונים – בעיקר בפורום של אובדן היריון ולידה. מצאתי את עצמי מביאה אור לנשים שחוו חושך, למרות שאני עצמי עוד הייתי בעיצומו של תהליך ריפוי.
לפייסבוק התגלגלתי כשמשכו אותי לשם – פשוטו כמשמעו. חבר טוב הכריח אותי לפתוח חשבון בטענה שזה “תפור עליי”, ואף הבטיח שאתאהב – וצדק.
אני פעילה בפייסבוק משנת 2007 ומנהלת קבוצות משנת 2010 (!).
עם השנים, יצירת התוכן שלי התרחבה – וכיום היא כוללת שני אתרים שאני מנהלת בעצמי, פודקאסט, ספר ותכנים רבים נוספים.
הכתיבה היא אחד הכלים המרכזיים בעשייה של יפעת – כלי לביטוי, ריפוי וחיבור. היא מצליחה לתת ביטוי מוחשי לאירועים הלא פשוטים שחוותה, ועל-ידי שיתוף אמיץ עם כוונה אמיתית – היא מעוררת השראה, בעיקר בקרב נשים.
אי אפשר להכביר במילים עד כמה תכנים מהסוג הזה נחוצים – ואצל יפעת אפשר למצוא אותם בשפע.
האם את יוצרת תוכן במשרה מלאה?
היום זו השליחות והעבודה המרכזית שלי. אני יוצרת תכנים כל הזמן, מלווה נשים, מנחה תהליכים ומקיימת סדנאות.
זו עשייה שדורשת הרבה השקעה – לא רק ביצירת התוכן עצמו, אלא גם בהפצה, בטיפוח הקשר עם הקהילה ובפיתוח מתמיד של המסרים.
לפי תפיסת עולמי, אני כל הזמן צריכה לייצר תוכן כדי להישאר מחוברת לתודעה, ולהעביר את המסרים שלי לכמה שיותר אנשים.
אני יודעת שיש צופים/קוראים שקטים, שלעולם אולי לא אדע עליהם – ועדיין, אני חיה באמונה שלמה שהתוכן שלי מגיע בדיוק למי שהוא מיועד, ברגע שהכי נכון עבורו.
יפעת נוגעת בהרבה נקודות, ולכל אחת מהן יש לה דוגמאות קונקרטיות מהניסיון האישי שלה. לכן, הדברים שלה לא נשמעים כמו סיסמאות – אלא כמשהו מבוסס, רציני ואמיתי.
והרבה יותר קל להקשיב לאנשים כאלה וללמוד מהם, בידיעה שהם פועלים מהמקום הנכון – ולא מסתכלים עלינו כמו על ארנק מהלך.
באיזה ציוד או תוכנות את משתמשת ליצירת תוכן?
בהתחלה צילמתי עם מצלמה מקצועית Nikon DSLR, והיה לי גם סט מיקרופונים אלחוטיים שקניתי במיוחד לראיונות.
היום זה זיכרון מצחיק – והציוד הזה שוכן לו בתחתית הארון, מכוסה אבק. עם השנים, הטלפונים השתכללו ומספקים מענה מעולה.
היום אני יוצרת תכנים בעזרת הטלפון שלי, עם מיקרופון שמתחבר אליו. בנוסף, יש לי מיקרופון ייעודי לפודקאסט.
מבחינת תוכנות:
לעריכת וידאו – אני משתמשת ב- Filmora
לעיצוב גרפי – Photoshop
לניהול האתר שלי – WordPress
לעיתים אני משתמשת באתר של Adobe לשיפור הסאונד של הסרטונים, אבל הוא לא תמיד עושה את העבודה בצורה מושלמת. לכן אני עדיין מעדיפה לצלם מראש עם אודיו איכותי – מאשר “להציל” אותו אחרי.
מה את הכי אוהבת בתהליך היצירה, ומה פחות?
הכי אוהבת: את רגע ההשראה – כשהתוכן פשוט “זורם דרכי”, ואת הרגעים שבהם נשים כותבות לי שהתוכן נגע בהן, שינה להן משהו עמוק או פתח להן דלת פנימית שלא נפתחה קודם.
פחות אוהבת: את ההתמודדות עם האלגוריתמים של הרשתות, ואת התחושה שצריך כל הזמן לרדוף אחרי הקצב – במקום לתת מקום ליצירה שקטה, איטית ומדויקת.
באילו פלטפורמות את הכי אוהבת לפעול?
אני מאוד אוהבת לכתוב מאמרי עומק באתר שלי – אני מתחברת לתחושה שיש מרחב להעמיק, לשתף ולהביע – בלי להתכווץ לפוסט קליל או שטחי.
מבחינת רשתות חברתיות, הבית המרכזי שלי הוא עדיין פייסבוק – גם בפרופיל האישי וגם בקהילת “שיח נשי עסקי” שאני מנהלת יחד עם טליה ברגר ספיבק.
בשנים האחרונות למדתי להתאהב באינסטגרם (וזה לא קרה מהר…), והיום אני פעילה בו בעיקר דרך סטוריז יומיים, לצד פוסטים ורילסים שעולים לפיד.
יש לי ערוץ יוטיוב עם הקלטות מגוונות של מדיטציות והצהרות חיוביות – חלק מהן הגיעו לעשרות אלפי צפיות. הערוץ מפתיע אותי בכך שהוא ממשיך לגדול באופן אורגני ולמשוך קהל חדש, בלי התערבות או פרסום אקטיבי מצידי.
בנוסף, יש לי פודקאסט עם 16 פרקים כרגע – כי לא תמיד קל להתפצל לכל כך הרבה כיוונים… אבל גם הוא מקור השראה אהוב עליי.
מה המחווה הכי יפה שקיבלת מהקהל שלך?
יש הרבה תגובות מרגשות, אבל תמיד נוגעות בי במיוחד נשים שכותבות לי שהתכנים שלי עוזרים להן ומהווים תזכורת לחיות את החיים בקלילות, שמחה ותודעה גבוהה.
והכי מרגש אותי – התגובות על הספר שלי.
זה מדהים בעיניי איך כל אחת ואחד מצליחים למצוא נקודת השקה לסיפורים שאני משתפת. כנראה שזה קורה כי בחרתי לכתוב את הספר בגילוי לב ובכנות מלאה, מהלב.
הרבה פעמים אנשים שאני לא מכירה משתפים אותי בחוויות אישיות שנגעו בהם דרך מה שקראו – וזה מרגש אותי כל פעם מחדש. זו זכות ענקית.
אילו יוצרים/ות תוכן את מעריכה?
לגבי יוצרי תוכן בעולם יפעת ציינה את “יומנו של מנכ”ל” (The Diary Of A CEO), עליו היא מספרת כי זהו “הפודקאסט הכי מושמע בבריטניה – עם מרואיינים מרתקים ותוכן איכותי שנותן לי הרבה ערך. אני שואבת ממנו השראה – גם מהדרך שהוא עשה, וגם מאיך שהוא מראיין בנעימות, ענווה ודיוק”.
דמות נוספת שיפעת עוקבת אחריה היא ואנסה ואן-אדוארס (Vanessa Van Edwards). “נחשפתי אליה בשנה האחרונה והתאהבתי. היא עובדת מדויק מאוד שיווקית, השתתפתי גם בוובינר שלה והיא פשוט עשירה בידע, נדיבה ומרתקת”.
באשר ליוצרי תוכן בישראל, השם הראשון שעולה הוא של אירה הוק המופלאה. “בעיניי – מלכת האינסטגרם הבלתי מעורערת. הכול אצלה אותנטי, נעים, רך, ואני מאוד מתחברת לאנרגיות שלה”.
על יקיר המערכת רום כרמי (“רום היחפן”) יפעת משתפת ש”הוא מרגש אותי! כל כך ערכי, אמיתי, ענו ומלא השראה. יודע לרתק ולחדש כל הזמן. אני אמנם משאירה את הנעליים על כפות הרגליים שלי 😊 אבל ממש נהנית לעקוב אחריו”.
שם נוסף שיפעת מצאה לנכון לציין הוא רוני שדה, “חבר וקולגה אהוב מזה שנים. הכרנו בכנס ששנינו הרצינו בו, והרגשנו שמעניין לנו יחד – מאז אנחנו משתפים פעולה בכל מיני דרכים. הוא יצירתי, חדשני, שנון ומצחיק בטירוף! אני אוהבת את השילוב שלו בין הומור וקלילות לבין מקצועיות בלתי מתפשרת”.
האם שיתפת פעולה עם יוצרים אחרים?
כן, המון!
לפני כמה שנים הייתה לי תוכנית ראיונות קבועה – בכל יום חמישי בבוקר ראיינתי מומחה או אשת מקצוע מתחום אחר, במסגרת הקבוצה בפייסבוק “שיח נשי עסקי“. נתתי במה ענקית ומפרגנת להמון אנשים ואת כל הריאיונות העליתי גם לערוץ היוטיוב שלי. גם בפודקאסט שלי “התבונה הפנימית” ראיינתי קולגות שאני מאוד מעריכה.
באתר של קהילת ‘תנופה’ אני נותנת במה לקולגות לכתוב מאמרים, ודרכו הן מקבלות חשיפה לקהל איכותי. בנוסף, אני מארחת הרצאות און-ליין של מרצים אורחים בקהילה – וכולם תמיד מציעים הטבה או הצעה מיוחדת לחברות הקהילה.
אני לגמרי פתוחה לשיתופי פעולה חדשים ולראיונות – אם מישהו או מישהי רואים לנכון ליצור איתי תוכן 😊
אחד השמות המעניינים שהתארחו אצל יפעת הוא יובל אברמוביץ’. השניים קיימו שיחה מרתקת בעת שעבדה על הוצאת הספר שלה:
מאיפה בא הרעיון לספר?
כתיבה היא חלק אינהרנטי ממי שאני – היא הריפוי שלי, המקום הבטוח שלי, המקום שאליו ברחתי ברגעים הכי קשים. הנייר תמיד היה שם בשבילי – סופג את הדיו, וגם את הדמעות. אני כותבת יומנים מאז גיל 12 (ועד היום), וזה תמיד היה ערוץ אישי של עיבוד, הקשבה וריפוי.
הדבר המצחיק הוא שתמיד ידעתי בלב שאני אכתוב ספר. לא ידעתי מתי, או על מה – אבל הייתה בתוכי ידיעה פנימית עמוקה שזה חלק מהמסלול שלי.
שנה לפני גיל 40 השתתפתי בסדנה של יובל אברמוביץ’, ושם קיבלתי את ההחלטה: להעניק לעצמי מתנה ולכתוב את סיפור חיי. במהלך אחד התרגילים, כתבנו רשימה של דברים שהשגנו בחיים – ופתאום קלטתי: יש לי באמת מה לכתוב. יש לי תובנות עמוקות שראויות לצאת לעולם.
חשבתי שזה יהיה פרויקט של שנה – מתנה לגיל 40. אבל התבדיתי 😊 הספר יצא רק לקראת גיל 43, כי תוך כדי הכתיבה נפתחו בי דלתות שלא העזתי קודם לפתוח.
הוצאתי סודות, שלדים, כאבים – וזה היה תהליך מרפא ומטלטל כאחד.
העורכת הספרותית שלי ואני הבנו שצריך לתת לזה זמן, מרחב נשימה, ולא לנסות לזרז. אז אפשר לומר שהספר נכתב מתוך אמת פנימית, בקצב של הנשמה.
עטיפת הספר “פוקחת עיניים: מסע אישי לגילוי התבונה הפנימית” מאת יפעת ברכה
למה בחרת להוציא ספר פיזי ולא דיגיטלי?
כי יש משהו קסום, מוחשי וממשי בלהחזיק ספר ביד. לגעת בו, לדפדף, להריח את הדפים, לקחת אותו ליד בדיוק כשצריכים – זו חוויה חושית, רגשית ונשמתית.
נשים מספרות לי שהספר “פוקחת עיניים” נמצא לידן כמו חברה קרובה – מונח על השידה, ליד המיטה, פתוח בעמוד אקראי, מחכה להן ברגע הנכון. יש מי שכתבה לי שהיא קוראת בו שוב ושוב, תמיד מגלה בו עוד שכבה, עוד מילה שנכנסת בדיוק ללב. ויש מי שאמרה לי שברגע שהיא פתחה את המעטפה – היא כבר הרגישה את האנרגיה שעוברת דרך הדפים.
ספר פיזי נושא איתו נוכחות. הוא לא מתמוסס בין אפליקציות, הוא לא מחכה שנטעין את הסוללה. הוא פשוט שם. וזה בדיוק מה שרציתי שהספר הזה יהיה – נוכח, מלווה, חי.
הערה: על אף שיפעת בחרה להוציא עותק פיזי של הספר, יודגש כי קיימת האפשרות לרכוש אותו כעותק דיגיטלי באתר עברית.
אנו לא רואים בכך סתירה, אלא בהבנה מושכלת לכך שכיום יש קהל גדול של אנשים שקוראים ספרים דיגיטליים, ובכך יפעת מספקת להם מענה.
האם נעזרת באנשי מקצוע לכתיבת הספר?
בהחלט. התהליך עם הספר היה עמוק ורחב, ולשמחתי היו לצידי אנשים מקצועיים ומופלאים.
העבודה עם העורכת הספרותית טלי כהן ציון הייתה הרבה יותר מעריכה – זה היה תהליך של ביבליותרפיה לכל דבר. טלי ליוותה אותי לאורך כארבע שנים, בסבלנות, ברגישות ובאהבה גדולה – ואני ממליצה עליה בלב שלם.
מעבר לכך, הסתייעתי גם בעורכת לשונית, מעצבת גרפית לעימוד ולעיצוב הכריכה, ובסופו של דבר בחרתי להוציא את הספר בהוצאה עצמאית – מתוך רצון להישאר מחוברת לכל שלב בתהליך, ולשמור על החופש היצירתי והאותנטיות של התוכן.
אחד הדברים שאנחנו אוהבים אצל יפעת כיוצרת תוכן הוא היכולת שלה לשתף בחופשיות על תהליך היצירה שלה. אין סיסמאות, הבטחות שיווקיות או טריקים למכור משהו. יש אצלה רצון אמיתי להביא את האמת שלה וליצור. כל השאר הוא תולדה שנוצרת מתוך העשייה.
וזה בא לידי ביטוי גם בשיחה שיפעת קיימה עם טלי כהן-ציון, שכאמור ליוותה אותה בתהליך כתיבת הספר שלה:
למה בחרת בהוצאת הספרים שלך?
עשיתי מחקר מעמיק בנושא. השתתפתי ביום עיון בן ארבע שעות שעסק כולו באפשרויות השונות של הוצאת ספרים – למדתי על כל המסלולים, היתרונות והחסרונות של כל גישה. כבר במהלך יום העיון, היה לי ברור שאני הולכת לעשות את זה לבד.
ולמה?
כי היה לי חשוב לשמור על שליטה מלאה – 100% – בתהליך. מבחינתי, הספר הזה הוא ממש כמו תינוק שנולד לעולם, ולא הייתי מוכנה שאף גורם חיצוני יחליט עבורי, יקבע עיצוב, יערוך תוכן או יכתיב תנאים שעלולים להוריד אותי מהאותנטיות או לפגוע בחזון שלי.
בסיום יום העיון ניגשתי לאחת המרצות, סיפרתי לה על הקהילות שאני מנהלת ועל הדרך שאני עושה, והיא ענתה לי בצורה חד משמעית: “את צריכה להוציא את זה לבד”.
זה היה הרגע שבו קיבלתי את הגושפנקה הפנימית והחיצונית – והלכתי על זה. 😊
על תהליך גיוס ההמונים
זו הייתה הפעם הראשונה שלי בגיוס המונים, ובחרתי ללכת על זה כי רציתי שהקהילה שמלווה אותי לאורך הדרך תהיה חלק מהעשייה הזו.
זו הייתה החלטה שדרשה המון אומץ, חשיפה ותכנון מדויק, אבל ידעתי שזה הכלי שיאפשר לי להוציא את הספר לאור בדרך שנכונה לי.
בחרתי לא להשתמש בפלטפורמות הקלאסיות כמו Headstart, אלא לרכוש תוסף ייעודי לאתר ה-WordPress שלי, ולבנות את מערכת הגיוס בעצמי.
כך כל ההכנסות נשארו אצלי – בלי מתווכים ובלי עמלות – והשליטה המלאה נשארה בידיים שלי.
זה היה תהליך מרגש ומלמד. הקהילה תמכה, התרגשה איתי, ואני עדכנתי אותן בכל שלב – מהעיצוב ועד הדפוס.
זו הייתה דחיפה ראשונית שהניעה את ההפקה כולה, ויותר מזה – יצרה חיבור אמיתי בין התוכן לבין האנשים שמאמינים בו.
אני מאוד שמחה שלקחתי את הצעד הזה, ובזכותו יש לי היום תשתית לגיוסי המונים נוספים בעתיד – בלי תלות בגורם חיצוני.
ליוצרי תוכן יש המון מה ללמוד מהתשובה של יפעת, שהיא לא פחות ממדהימה.
היא לא בחרה בדרך הנוחה או המובנית מאליה – אלא בנתה בעצמה תשתית משלה למימון פרויקטים והפצת תכנים. האתר כולל מאפיינים של eCommerce (חנות אינטרנטית) ובנוסף היא מפרסמת בו את התכנים שלה. זו חשיבה יזמית ויצירתית גם יחד, וזה מה שהופך את יפעת ליוצרת תוכן אמיתית – כזו שפועלת מתוך ראיה רחבה, לא מתוך לחץ של מגמות.
חשוב להבין את היתרונות והחסרונות הכרוכים בלהיות תלויים בפלטפורמות שאנחנו מתארחים בהן, וביוצרים תוכן אנו מדברים כל הזמן על כמה זה חשוב לא להתמסר לפלטפורמה ספציפית שתאלץ אותנו להיות תלויים בחסדיה.
איך קידמת את הספר?
בחרתי לקדם את הספר בדרך אורגנית ואותנטית, מתוך החיבור עם הקהילה שלי ובלי להשתמש (עדיין) בפרסום ממומן.
השתמשתי בפרסומים שוטפים ברשתות החברתיות, הרצאות, שיתופים מרגשים, המלצות אישיות, פוסטים מלאי השראה – והכל מתוך הלב.
בזכות הקהל הנאמן והחם שלי, התכנים התפזרו בצורה טבעית והגיעו לנשים רבות.
בנוסף, יצרתי שיתופי פעולה עם קולגות שיש להן קהל משלהן – והצעתי להן אחוזים ממכירת הספר, כך שכולן מרוויחות: הקוראות, השותפות ואני.
הייתה גם כתבה גדולה עליי במגזין “לאשה”, שעוררה הדים והביאה חשיפה מחוץ למעגל המיידי של הקהילה שלי – וזה היה מרגש במיוחד.
את הכתבה תוכלו לקרוא בקישור הבא.
ציינת שנחשפת בספר – האם את מרגישה בנוח עם החשיפה? האם לדעתך יש הבדל בין חשיפה ברשתות החברתיות לחשיפה בספר?
כן, נחשפתי המון בספר – אפילו חשפתי סוד ששמרתי קרוב ל-40 שנה, מהאנשים הכי קרובים אליי. זה לא היה קל.
אחד האנשים שתמכו בי במימון ההמונים שאל אותי יום אחד: “את לא חוששת מהחשיפה? את לא פוחדת להיכנס לחדר ולדעת שכולם יודעים עלייך הרבה יותר ממה שאת יודעת עליהם?”.
עניתי לו בכנות: כן, יש פה חשיפה מטורפת, לפעמים יש תחושה שאני “עירומה” – אבל וזה אבל גדול: הספר הזה הוא הרבה מעבר ליפעת ברכה. יש לו חיים משלו. יש לו מסר שהוא בא להעביר – מסר שצריך להגיע לאנשים שנמצאים במקום כואב, ומחפשים דרך לחיות לצד הכאב – ולא בתוכו.
השליחות שלי שווה את המחיר. אם מישהו יידע על חוויות הילדות שלי, על האובדן שחוויתי או על הרגעים הכי חשופים – אבל בזכות זה ירגיש פחות לבד – זה שווה הכל.
יש הבדל בין חשיפה בפוסט ברשת לבין כתיבה בספר – הספר הוא מעין מרחב אינטימי ומקודש, שמאפשר עומק רגשי שאין לו מקום ברוב המדיות האחרות. וברגע שבחרתי ללכת עד הסוף עם האמת שלי – בחרתי גם להיות נאמנה למסרים שהספר נושא.
חשוב להדגיש שלא מדובר כאן בניסיון לעשות טיזינג או מניפולציה שיגרמו לכם לרוץ ולרכוש את קרוא את הספר. נהפוך הוא, יפעת פותחת את הלב שלה ונחשפת באומץ רב בצורה הכי גלויה שיש, כך שאי אפשר להישאר ציניים כלפי כוונותיה. זוהי גם הסיבה שאנו ביוצרים תוכן רואים בה דמות מעצימה, שפיה וליבה שווים, ותומכים בעשייה המבורכת שלה.
איך הקהל שלך קיבל את הספר שהשקת?
נחלק את התגובות לשני מעגלים:
הסביבה המקצועית שלי – הייתה ממש בהלם מהחשיפה והעומק של התכנים, אבל באותה נשימה, זה העצים את ההערכה כלפיי וגרם לרבים להסתכל עליי בעין אחרת – טובה, חומלת ומכבדת יותר. היום אני גאה במי שאני, ובספר אני מעודדת את הקוראים להיות גאים בעצמם – בדיוק כמו שהם. אפשר לומר שזה פעל לטובתי, והפך לכלי שמעמיק את הקשר עם הקהל שלי.
למעשה, כל מי שמצטרפת לקהילת ‘תנופה – המרחב לצמיחה עסקית ואישית’ מקבלת את הספר כמתנת הצטרפות. זו דרך מצוינת להכיר אותי לעומק ולהבין לאיזו קהילה היא נכנסה – קהילה של אמת, תודעה ואנושיות.
הסביבה הקרובה, לעומת זאת, חוותה את הספר כמורכב יותר. החשיפה שלי בו כוללת דברים שלא נאמרו קודם – וזה עורר אי נוחות ולעיתים גם התנגדות. עשינו כמה סבבים של פינג פונג – תיקונים, הורדות של קטעים שהיו רגישים עבורם – ועדיין, מדובר בנושא עדין, שלא נוח לכולם. מתוך כבוד והבנה, אני לא מרחיבה מעבר לכך בשלב זה.
מה החזון שלך לעתיד?
החזון שלי הוא להרחיב את מעגל ההשפעה – בארץ וגם בעולם. להמשיך ליצור תכנים משמעותיים, לפתח סדנאות וקורסים חדשים, ולבנות קהילה נשית מחוברת, חכמה ומשפיעה.
אני שואפת להגיע לעוד ועוד נשים – ולעזור להן להתחבר לעצמן, לרצון הנשמה שלהן, ולחיות מתוך עוצמה רכה ותודעה גבוהה. ובעיקר – אני רוצה להרבות את הטוב בעולם.
אנחנו זקוקות לזה, עכשיו יותר מתמיד. האמונה שלי היא שטוב מביא טוב, ואישה שמחוברת לעצמה – מקרינה ריפוי על כל מי שסביבה.
יפעת היקרה, נשמח לראות את החזון שלך מתגשם וכל מה שנותר לנו לאחל לך הוא שתמשיכי בעשייה המבורכת שלך!
הרשמה לניוזלטר
תעקבו אחרינו
יש לנו ה-מ-ו-ן תכנים במיוחד בשבילכם, לרבות: חדשות ועידכונים, מאמרים מקצועיים, הצעות עבודה ליוצרי תוכן, שת”פים, הטבות ייחודיות, מידע על תחרויות ואירועים, ועוד.
הרשמה לניוזלטר
יש לנו ה-מ-ו-ן תכנים במיוחד בשבילכם, לרבות: חדשות ועידכונים, מאמרים מקצועיים, הצעות עבודה ליוצרי תוכן, שת”פים, הטבות ייחודיות, מידע על תחרויות ואירועים, ועוד.
